קלוד השיק אפליקציה שבה הוא פונה אליכם ראשון, ולא מחכה שתשאלו

מה הוא עושה בפועל, בשפה פשוטה. הוא מתחבר לאפליקציות שאתם כבר עובדים בהן, בודק אותן כל כמה שעות, ושולח הודעה רק כשיש משהו. הוא גם מריץ משימות ארוכות ברקע ומודיע כשהן נגמרו או כשהן צריכות שתסתכלו. החברה מציינת יותר מששת אלפים חיבורים אפשריים, ובהם דואר, התכתבויות צוות, מערכות הנהלת חשבונות ושכר, מערכת לקוחות וחתימות דיגיטליות. הוא יורש את הזיכרון, היכולות והאפליקציות שחיברתם בחשבון קלוד הרגיל שלכם.

מה הוא לא רואה, ומה כן. החברה כותבת שהוא לעולם אינו רואה סיסמאות, עוגיות דפדפן או אסימוני התחברות, ושטיפול בפרטי ההתחברות בנוי כמו בסוכנים המנוהלים שלהם. מצד שני הוא כן קורא את תיבת הדואר, שומר היסטוריה וזיכרון בין משימות, וקורא את הזיכרון של החשבון. מחיקת החשבון מוחקת את מה שנשמר.

ההסתייגויות שהחברה כותבת בעצמה, וזה הדבר ששווה ללמוד מההכרזה הזאת. היא כותבת שהוא עלול לקרוא שרשור לא נכון או להעריך דחיפות לא נכון; שהוא חלש במשימות אישיות כמו הזמנת כרטיסים; שאי אפשר עדיין לראות את הדפדפן שלו בעיניים; ושההגנות שלה ״יחמיצו מדי פעם משהו או יסמנו הודעה לא מזיקה״. היא גם כותבת במפורש על טקסט נסתר בדף שמנסה להשתלט על הכלי, ואומרת שבדיקת האישור רצה מחוץ למודל ולכן הוראות שמוסתרות בדף אינן משנות את התוצאה, אבל שטקסט מהדף כן חוזר אל הכלי ולכן נדרשות הגנות נוספות. ספק שכותב את זה בעצמו נותן לכם בדיוק את רשימת השאלות לשאול כל ספק אחר.

ובינתיים, מה לעשות עם זה אצלכם. שיעור 3.4 מחלק את זה לשלוש רמות: מתכון קבוע, מתכון עם שלב שיפוט אחד, וסוכן שמקבל מטרה ומחליט לבד מה הצעד הבא. Duet הוא הרמה השלישית, ובדיוק עליה השיעור אומר שארגון שמתחיל בה לא מקבל יותר יכולת אלא את אותה יכולת בלי היכולת לבדוק אותה. זה לא אומר לא להתעניין, זה אומר שהשאלה הראשונה אינה ״מתי זה יגיע לישראל״ אלא ״איזו משימה אצלנו באמת לא אפשר לכתוב כרצף צעדים״. על רוב המשימות התשובה היא שאפשר, והן לא צריכות סוכן בכלל. ועל החלטות שנוגעות לאדם השיעור חד: המכונה מכינה, האדם מחליט. זה נכון גם כשהכלי טוב, וזה לא פשרה אלא התכנון הנכון.