מסיכום ישיבה לרשימת משימות
הישיבה נגמרה לפני שעה. הסיכום עוד לא נכתב, וכבר לא זוכרים מי אמר שהוא לוקח את זה.
מה תדעו בסוף
תדעו להפוך תמלול או הערות גולמיות לרשימת משימות עם אחראי ותאריך, בארבע דקות, בלי להמציא מה שלא נאמר.
זו כנראה המשימה שבה הכי קל להראות ערך בארגון, וגם זו שהכי הרבה אנשים עושים לא נכון.
הסיבה פשוטה: רובם מבקשים “סכם את הישיבה”. סיכום הוא לא מה שצריך. מה שצריך זה רשימת משימות, וזו משימה אחרת לגמרי.
העיקרון: לא לסכם, לחלץ
סיכום מכווץ טקסט. חילוץ מוציא ממנו פריטים לפי כללים. ההבדל נשמע סמנטי והוא לא: הוא קובע אם תקבלו פסקאות יפות או שורות שאפשר להדביק ליומן.
מה שרוצים לחלץ מישיבה הוא בדרך כלל שלושה סוגי פריטים בלבד:
- החלטה שהתקבלה, ומי קיבל אותה
- משימה, עם אחראי ותאריך
- נושא פתוח שלא הוכרע, ומה חסם אותו
כל השאר, מי אמר מה ובאיזה טון, הוא רעש לצורך הזה.
מאיפה מגיע החומר
לפני הפרומפט צריך קלט. שלוש אפשרויות, לפי סדר איכות:
- תמלול אוטומטי מהפלטפורמה שבה קיימת הישיבה. הכי טוב, כי הוא מלא.
- הקלטה שמעלים לכלי שיודע לתמלל. שימו לב שהקלטה של אנשים דורשת הסכמה, ובישיבה עם עובדים זו לא פורמליות.
- ההערות שרשמתם בעצמכם. פחות מלא, אבל עובד הרבה יותר טוב ממה שנדמה, כי ההערות שלכם כבר מסננות רעש.
מה שלא עובד: לתאר מהזיכרון מה קרה ולבקש סיכום. שם המצאות מגיעות מיד.
הפרומפט. אפשר להעתיק כמו שהוא ולהחליף את מה שבסוגריים
מצורף תמלול של ישיבת [צוות התפעול, 24.8].
חלץ ממנו שלוש רשימות, בלי מבוא ובלי סיכום בסוף:
1. החלטות שהתקבלו, ומי קיבל אותן
2. משימות: מה, מי אחראי, עד מתי
3. נושאים שנשארו פתוחים, ומה חוסם אותם
כללים:
- הסתמך רק על מה שנאמר בתמלול.
- אם אחראי או תאריך לא נאמרו במפורש, כתוב "לא נאמר". אל תשלים.
- אל תמציא נושא שלא עלה, גם אם הוא נשמע מתבקש.
- ציין ליד כל משימה את השורה בתמלול שממנה לקחת אותה.שתי השורות האחרונות הן כל ההבדל. “לא נאמר” הופך את הפלט לאמין, וההפניה לשורה מאפשרת לכם לאמת פריט בעייתי בעשר שניות במקום לקרוא הכל מחדש.
מה עושים עם הפלט
כאן רוב הארגונים מפסידים את הערך. הם מייצרים רשימה יפה ומדביקים אותה במייל, וזהו.
שני צעדים שהופכים את זה למשהו שבאמת משנה:
עוברים על השורות שכתוב בהן “לא נאמר”. כל אחת מהן היא משימה בלי אחראי או בלי תאריך, כלומר משימה שלא תקרה. חמש דקות של השלמה מול המשתתפים שוות יותר מכל השאר.
מדביקים את הרשימה למקום שבו הצוות באמת עובד, לא למייל. אם יש לכם מערכת משימות, שם. ההבדל בין רשימה במייל לרשימה במערכת הוא ההבדל בין תיעוד למעקב.
שלוש טעויות נפוצות
- לבקש גם סיכום נרטיבי וגם משימות באותה בקשה. תקבלו סיכום טוב ומשימות בינוניות. שתי בקשות נפרדות.
- לתת תמלול של ישיבה בת שעתיים ולצפות לדיוק. עדיף לחלק לפי נושאים ולהריץ פעמיים.
- לשכוח שהתמלול מכיל דברים שאנשים אמרו בהנחה שזה בחדר. לפני שמעלים תמלול לכלי חיצוני, כדאי לדעת מה מדיניות הארגון. על זה יש שיעור שלם בשלב 4.
התרגיל, חמש עשרה דקות
קחו את הישיבה האחרונה שלכם שיש לה תמלול או הערות. הריצו את הפרומפט למעלה.
ואז ספרו: כמה פריטים יצאו עם “לא נאמר”? המספר הזה הוא לא כישלון של הכלי. הוא מדד די מדויק לכמה מהישיבה שלכם באמת הוכרעה.
עד כאן לבד
זה שיעור שאפשר ליישם היום, והוא בדרך כלל השיעור שגורם לאנשים בארגון להתחיל להאמין שיש כאן משהו.
מה שהוא לא פותר: מי בצוות יעשה את זה בקביעות, מה קורה כשהוא בחופש, ואיך זה מתחבר למערכת שבה אתם באמת עובדים. תהליך שתלוי באדם אחד שזוכר הוא לא תהליך.
זה בדיוק החלק שאנחנו בונים בליווי, ולא בהרצאה. מה שכולל ליווי.